את "החופש הגדול" של ילדותי מחליף היום "שבוע החופש" שיום אחד אחליט לקחת, ושניהם נתפסו תמיד בעיני כמועד בו אבצע את כל התוכניות, שהרי אין כחופש – בו אני "משוחררת" מכל עול, לוח זמנים ומחויבות – כדי לעשות את כל הדברים המחייבים זמן פנוי, אותם לא הצלחתי עד כה לעשות באמת.

יסוד גדול ביותר חידש לנו הספר "פחד יצחק" בנושא היחס הנכון לכל מועדי ישראל. המוטו של הספר, שנכתב במקורו ביידיש, מתורגם לעברית בערך כך (כמובן שביידיש זה נשמע יותר טוב…): "יש להקפיד שלא לומר שהחג 'עבר' עלינו. הלשון הנכונה יותר להשתמש בה היא: 'הרווחנו את החג'". מי שאומר שהחג "עבר" עליו, מבטא, למעשה, יחס של

האם ירושלים, העיר שמסמלת אחדות, אכן חצויה? “לָמָּה יְרוּשָלַיִם תָּמִיד שְתַּיִם, שֶל מַעְלָה וְשֶל מַטָּה?”
במדרשי חז”ל ירושלים מוצגת כמעט תמיד כנקודת חיבור… ‘עיר שחוברה לה יחדיו’.
…יש בירושלים כמיהה ויכולת, רצון וכוח, שחותרים ללא לאות לאחד ולחבר…
…אנשים המיוחדים המאחדים ומכילים בתוכם את כולנו… על פניהם נהרה של אמונה בצדקת הדרך וחיוך של סובלנות. אנשים שמחברים לה יחדיו. ירושלמים.

עם תום חודשי הקיץ החמים מגיעים אלינו חגי תשרי, הנושאים בשורה משמחת של התחלה חדשה ומאתגרת. על אף הקרבה במועדם של החגים, כל אחד מהם מאופיין באווירה שונה וייחודית. ראש השנה הוא יום הדין, יום משמעותי בו חשים מורא שמיים, אך גם נהנים מטעמו המתוק של הדבש המסמל שתהא שנה טובה. יום הכיפורים כולו חשבון נפש, בדק בית ותשובה. לקראת סוכות כבר מרגישים באוויר את פעמי החורף ואת התכונה ברחוב עם בניית הסוכות, ובחג עצמו נהנים לקיים “ושמחת בחגך”.

ב17 בתמוז יתחילו ימי בין המיצרים המסתיימים בתשעה באב, התאריך בו חרב בית המקדש. שאלו חכמינו זכרונם לברכה: על מה נחרב בית המקדש השני? וענו: על שנאת חינם. ואכן, מצבה החברתי של הקהילה היהודית במהלך שנות ה-60 של המאה הראשונה לספירה הנוצרית היה קשה ביותר; מאבקי כוח, סכסוכים קשים, שחיתות, כניעה ליצר, הלשונות לקיסר ומעשי נקמה שונים היו דבר שבשגרה.

אני כותבת עכשיו את הפוסט כאשר מסביבי המולת הימים שלפני החג.
אני נושמת נשימה עמוקה ומדמיינת לי את היום הראשון של חול המועד, כאשר הבית עדיין נקי ומלא באווירה של חג, של משפחתיות ושל פריחה ואביב.

עכשיו הראש נקי מטרדות ההכנות של ערב החג, ואפשר למלא אותו בתוכן אחר, תוכן מעשיר אשר מוציא את הטוב מתוכנו.

מדוע ארגונים במגזר החרדי המופעלים ע"י נשים מסרבים להיקרא ארגונים נשיים?
לכבוד יום האישה הבינלאומי, החלטתי לבחון את נושא ארגוני הנשים בחברה החרדית. אמנם קיימים מספר ארגונים של נשים חרדיות, אך ארגונים אלו אינם מגדירים את עצמם כארגוני נשים. במאמר זה אנסה לבדוק מדוע.
ארגון הוא קבוצה אנושית הפועלת לשם הגשמת מטרה משותפת, ובעלת מטרות מוגדרות המהוות

כולנו מכירים את ספרו הידוע של סילברסטיין של, “העץ הנדיב”, בתרגומו הנפלא של יהודה מלצר. בסיפור מתוארת מערכת יחסים ארוכת שנים בין עץ רגיש וטוב לב ובין אדם מהיישוב. ידידות זו חולפת על פני שנות הילדות הצעירה, דרך שנות הבגרות ומסתיימת בגיל הזקנה. אהבתו הרבה של העץ לילד איננה יודעת גבולות, והוא מוכן לעשות הכול…

עם ישראל, עם שלם, כאיש אחד, מתכוננים שלושה ימים לקבלת התורה.
עם ישראל, כל אחד לחוד וכולם ביחד, מתרגשים מעצם החוויה הרוחנית דתית והפיזית, מעצם המעמד, עוד לפני תחילתו ,
עם ישראל עומד מגובש למרגלות עם סיני, מאוחד במחשבות, תחושות, משאלות ושאיפות, ומתוך האחדות הזו, מוכן לקבל את התורה.

הפרויקט האחרון שלנו כלל פיתוח מערכת אתרי אינטרנט עבור אחת החברות המובילות בישראל. לאחר השקת הפרויקט, בעודי גולשת באתרים השונים, מרוצה מהשלמת אחד מהפרויקטים המורכבים והמתקדמים שבוצעו בדעת, נזכרתי בסיפורו של צ’רלס פלאם

כולנו אוהבים את ראש השנה ואת תחושת ההתחדשות החגיגית והמיוחדת המתלווה אליו. תחושה חגיגית זו קשורה למהות החג. ראש השנה הוא מעין קו תפר בין שתי תקופות – תקופת העבר הנחתמת ותקופה חדשה העומדת כבר בפתח, על שלל אפשרויותיה ותקוותיה.
כל סוף הוא התחלה חדשה
חיינו מורכבים מאינסוף רגעים של סיום וגם מאינסוף רגעים של התחלות. לעיתים

כחברה העובדת עבור ארגונים וחברות מובילות בישראל, רובם בתל אביב או בסביבתה, למיקום שלנו יש השפעה גדולה לאורך כל תהליך ההתקשרות מול הלקוח. עבור הלקוח, לא מדובר כאן רק ביתרון הקרבה הפיזית, שבעיקר חוסך לא מעט זמן כאשר יש צורך בקיום פגישות במשרדי דעת – אלא גם בתחושה הנוחה להגיע לסביבה המוכרת לו.

ספירה אקטיבית זו היא חשובה מאוד, היא מסייעת לנו להתכונן כראוי לקראת הבאות, לממש את עצמנו בהווה ברמה הגבוהה ביותר ולהצליח בעתיד. יחד עם זאת, לא תמיד ההמתנה לעתיד נעשית באופן חיובי…

אז לאחר שדאגתי לביתי שלי, חז"ל הנחילו לנו כלל אצבע: עניי עירך קודמים. אך מי הם עניי עירי? האם אלו שגרים בעיר שלי פיזית? האם אלו הקרובים אלי רעיונית, למשל בעלי אמונות זהות לשלי?? או אולי אלו שקרובים לליבי?

אם בפסח בדקתי מה אומרת לי המילה חירות, היום, אני שואלת את עצמי, מה אומרת לי המילה עצמאות. מהי מדינה עצמאית ומה זו אישה עצמאית.
בעיני עצמאות מתבטאת את זכות הבחירה.
כאזרחי המדינה יש לנו זכות לבחור בהנהגה ולהשפיע על המהלכים המדיניים החברתיים וכל שאר עניני המדינה.

בין פירורי החמץ למטליות האבק חשבתי על פרעה. לא הרשע מההגדה, אלא קודמו, שהוציא את יוסף מהבור והיה הזרז לירידת ישראל למצרים בגלל חלומותיו.

סביר להניח שאסתר המלכה לא הכירה את הביטוי “אחריות תאגידית”. לא בעברית ולא בפרסית ולא באף אחת מ־127 השפות שדוברו בממלכת אחשוורוש.

“כל העולם במה, וכל אנשיו ונשותיו שחקנים הם. יש להם את כניסותיהם ואת יציאותיהם, ואדם אחד משחק תפקידים רבים.” (שייקספיר, ‘כטוב בעיניכם’).

“הגשמים האחרונים מתקבלים בברכת תודה בכל מרחבי ארצינו. מעניין לגלות שעליית מצב הרוח הלאומי עולה. ככל שמטפסים ועולים הסנטימטרים… “

חברת “דעת” השיקה בימים אלה שירות חדשני בתחום בדיקות התוכנה – QA on ,ובאמצעות שיטה זו יכולות חברות ליהנות משירותי בדיקות תוכנה

אור ליום שלישי, כ' בתשרי, ה-18 לאוקטובר חזר גלעד שליט הביתה.
כמו רבים אחרים, גם אני לא עצמתי עין בלילה שקדם לשחרור. מתח, התרגשות לקראת הבאות, חרדה לשלומו של גלעד, ספקות ביחס למחיר הכבד על העסקה והזדהות עם ההורים, נעם ואביבה שליט, שימשו בי בערבוביה וטרדו את מנוחתי.

כולנו משתעשעים מפעם לפעם במחשבות מה היה אילו יכולנו להחזיר את הזמן אחורה, להתחיל מחדש ולתקן טעויות. כולנו גם זוכרים את אחת הסצנות היותר מפורסמות בסרט סופרמן, בה מסובב גיבור העל טוב הלב והכול יכול את כדור הארץ ומחזיר את הזמן אחורה, אל העבר.
ם במציאות ניתן להשיב את הזמן אחורה, ללא צורך בחליפה צבעונית הדוקה או ביכולת להתעופף מעל גגות העיר. ביהדות, מיועדים עשרת ימי תשובה בדיוק למטרה זו. החזרה בתשובה היא תהליך תיקון פנימי של נפש האדם היהודי, המשנה את דרכיו ומעמיק את אמונתו הדתית. פירושה של המילה “תשובה” בהקשר זה, איננו מענה על שאלה, אלא שיבה. תהליך החזרה בתשובה מאפשר לאדם לשוב אל המקור שלו, אל נקודת המוצא ואל המצב הרוחני הטהור יותר שהיה לפני ביצוע החטא. במילים אחרות, התשובה היא דרך אלוקית וזכות נפלאה הניתנת בכל תחילת שנה לאדם להחזיר את הגלגל אחורה, לבקש מחילה ולתקן טעויות.

היום רואיינתי לעיתון вокруг России, מגאזין המתפרסם במוסקבה. אחת השאלות המעניינות שנשאלתי היתה:
ברוסיה, הגבלות התרבות הארגונית הם מאוד מחמירות. לדוגמא: מחפשים עובדים בגילאים של לא יותר מ 35 שנים, ללא ילדים או עם ילדים בוגרים, ללא התחייבות לבני משפחה בכלל ויכולת להשקעה בעבודה ללא הפרעה. מעסיקים מסבירים זאת עלידי ציות טוב יותר של צעירים ומחויבות גבוהה יותר.
עם זאת, נראה שאת עושה הכל הפוך למנהג זה. האם את יכולה להסביר במלים פשוטות ליזמים כמוך איך את הופכת את החברה שלך ליותר תחרותית?
את התשובה שלי דוברי הרוסית שבכם […]

חם!
חם בחוץ וחם בבית, וחם גם באוהלים.
מליוני ג’יגה בייט של פיקסלים נשפכו בדיונים על גל המחאות השוטף אותנו מכל הכיוונים. קראתי מגוון של מאמרים, דעות, הסברים, טענות, ואני יודעת שאין אמת אחת מוחלטת. אין הסבר אחד שמיישב את הדברים ואין פיתרון נכון אחד למצב. אבל…

יום העצמאות ה-63 למדינת ישראל מעלה תהיות בדבר עצמאותה של ישראל. האם ניתן לומר שהמדינה עצמאית בעודה תלויה ונתמכת על ידי מדינות זרות? האם מדינה עצמאית כאשר יש לה צורך קיומי במשאבים מסוימים המסופקים לה על ידי מדינות אחרות?

חג הפסח הוא החג הראשון בחגי "שלושת הרגלים", הנחגג בחודש ניסן, אשר הינו לפי לוח השנה המקראי, "ראשון … לחודשי השנה" (שמות י"ב 2). בחג הפסח נחגג מאורע חשוב ומכונן בתולדות העם היהודי –היציאה ממצרים, המסמלת גם את שלב המעבר ממצב של שעבוד ועבדות למצב של חירות.

במסגרת העצמה וגיבוש הגיעו נשות 'דעת' ל'אורייתא' בהושעיה למפגש על אמנות ויהדות. במפגש נוצר דיאלוג בין האדם הטקסט והיצירה. בעקבות המפגש החוויתי ולקראת ראש חודש אני מבקשת לשתף אתכן בנקודות מבט המתבוננות על מהות חודש אדר.

בשנת 1857 ב-8 למרץ הכריזו מאות פועלות טקסטיל בעיר ניו יורק על שביתת מחאה גדולה כנגד התנאים הקשים בהם עבדו; שכר נמוך, תנאים בלתי מתחשבים ושעות עבודה ארוכות ביותר. למרות נחישותן ואומץ לבן, הצליחה המשטרה לפזר את הפגנה בדרכים אלימות ובלתי מתחשבות. האירוע, שהשאיר את חותמו על הציבור בארצות הברית ועל העולם כולו, הפך במהלך השנים לאחד מציוני הדרך ההיסטוריים החשובים במאבקן המתמשך של נשים להכרה בזכויותיהן ובשאיפתן לשוויון הזדמנויות. כיום בתאריך זה מציינות נשים בכל רחבי העולם את “יום אישה הבינלאומי”, חוגגות את ההישגים החברתיים, הפוליטיים, הכלכליים והאחרים שלהן בעבר ובהווה, ומסמנות יעדים חדשים לקראת עתיד טוב יותר.

במשנה, במסכת ראש השנה, פרק א' נכתב: "ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים, באחד באלול – ראש השנה למעשר בהמה, באחד בתשרי – ראש השנה לשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות, בט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות". כל אחד מראשי שנה אלה קשור ללוח השנה העברי, וככזה מהווה חלק בלתי נפרד מחיי.[…]

כולם מכירים את סיפור גבורת החשמונאים, שהצליחו בנחישותם לנצח את צבאות היוונים ולטהר את המקדש, למרות שהיו מעטים. כולם מכירים גם את סיפור “נס פח השמן”, שבזכותו עד היום אנו נהנים בכל חג חנוכה מטעמן הנהדר של הסופגניות והלביבות ומאורם המיוחד של נרות החנוכה. אך חג החנוכה איננו קשור רק למאכלים מטוגנים בשמן ולהצלחתם של […]