" ההשוואות בין אחוזי הנשים והגברים בתפקידים מובילים וברמות שכר מתבססות על סרגל חיצוני. אך אולי אם היינו מבססים את הסקרים על מדדים אחרים היינו מקבלים התוצאות מרנינות יותר? "

יום האישה הבינלאומי

מאת: נילי דוידוביץ

הבוקר בעת נסיעתי למשרד, האזנתי לתוכנית הבוקר האהובה עלי, “הבוקר של מיכל”. ברשת ג’. לאחר זמן מה שמתי לב שכל השירים הבוקר מושמעים על ידי זמרות. ברור, חשבתי לעצמי. יום האישה הבינלאומי.
יפה שמכבדים אותנו. יפה שמראים כמה זמרות, מלחינות, כותבות ויוצרות מכל הסוגים מתהלכות בינינו.
רגע, ומה קורה בבוקר רגיל? האם אי פעם שמתי לב כמה שירים מושמעים על ידי זמרות וכמה על ידי זמרים? האם זה אי פעם הטריד אותי?
היום הרשת תהייה מלאה בסיפורים על אפליות:
• נשים שכירות מרוויות 30% פחות מגברים, ועצמאיות 45% פחות. אפילו מורות מרוויחות פחות ממורים.
• ישנן פחות נשים בעמדות מפתח, הן בעולם העסקי והן במרחב האקדמי.
• שיעור מקבלי תעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י”ב הוא 68% בקרב הבנות לעומת 55% מן הבנים.
• נשים מהוות יותר מ-50% מהלומדים במוסדות להשכלה גבוהה, ולמרות זאת שיעור הנשים בסגל האקדמי מגיע ל-20% בלבד.
• למרות היותנו 50% מהאוכלוסייה, אנחנו גם לא נמצאות במרחב הציבורי – בממשלה, בכנסת, במפלגות השונות, ברשויות המקומיות או בשירות המדינה, כדי לייצג את עצמנו.

אני מאמינה שאדם יכול למדוד את עצמו ביותר מסרגל אחד.

אני נוטה לכנות חלק מהמדדים הללו “סרגלים חיצוניים”. קל להתרכז בהם כי הם כמותיים, נוחים למדידה ולהשוואה ומעל לכל, הם אובייטקיבים, כלומר, מדדים בהם האחר מודד אותי.. הכנסה כלכלית, משרות, ייצוג, הספק, רקורד של עשייה, אפילו דירוג על פי תכונה חזקה. סרגל זה מודד איך אני נראית כלפי חוץ.
לעומת זאת, כשאני בודקת מה עשיתי ולאן הגעתי מול עצמי, אני בוחנת כמה התקדמתי, על מה התגברתי, מה ההישגים התחרותיים שלי מול נילי של השנה שעברה, כמה אני מסופקת ומאושרת, כמה אני שבעת רצון, כמה נחת וגאווה יש לי מהילדים שלי וגם מההישגים המקצועיים שלי, מההתפתחות של ‘דעת’, מהתוצרים של החברה. זהו הסרגל הפנימי. הוא לא רק קשה אובייקטיבית למדידה וכנראה גם יזכה להרבה פחות כותרות בעיתונים, אלא שיש ספק אם ניתן להשתמש בו כבסיס להשוואה משום שרבות מאתנו לא תהיינה מוכנות לשתף אחרים בקריטריונים על פיהם הן מעריכות את התקדמותן בעיני עצמן.
ההשוואות בין אחוזי הנשים והגברים בתפקידים מובילים וברמות שכר מתבססות על סרגל חיצוני. אך אולי אם היינו מבססים את הסקרים על מדדים אחרים היינו מקבלים התוצאות מרנינות יותר?
מהו אחוז הנשים המרוצות מהיותן אימהות? מהו שיעור הנשים שמרגישות שהן מגשימות את עצמן? איזה אחוז מן הנשים מצליחות לשלב את התחביבים שלהן בחיי היומיום? כמה מן הנשים בוחרות להשקיע בבית והילדים?
ברור שאין מקום לאפליה. העולם צריך להיות פתוח בפנינו הנשים בצורה שהוא פתוח לגברים, ויש לנפץ את תקרת הזכוכית ולהילחם בחסמים העומדים בפנינו. אבל בה בעת ברור שאם נושאים מסוימים פחות מעניינים אותנו, אין סיבה לכנות את שיעור הנשים הנמוך בהם “אפליה מגדרית” או לקטר על שאיננו מיוצגות בהם. שהרי אנחנו בהחלט נמצאות, ברמה מעוררת השתאות, במקומות שכן מעניינים אותנו.

הפוסט הזה לא ייצא בזמן. עורכת התוכן המדהימה שלי בחופשת לידה, במקום בו היא בוחרת להיות, בבית, עם הילדון החדש והחמוד שלה וילדיה האחרים. היא בחרה להתפתח כאמא בבית.
ולי חשוב יותר לאפשר לך, סיון, להגשים את החלומות שלך, גם במחיר עיכוב בפרסום הפוסטים.

חזרה >
הרשמו לניוזלטר >

תגובות

2 תגובות »

  • 2 . תגובה תורנית הזהה למחשבותיך ונותנת לה חיזוק ותוקף המבוסס על ערכי היהדות

    אכתוב בע”ה את הדברים מסודרים… רק טעימה בנתיים….
    אתמול שמעתי הרצאה הממשילה את תפקידי האשה-גבר לשמש וירח אשר מלכו בכתר אחד….והירח לא הרגיש נוח ובקש להקטין השמש ,ה’נענה לדבריו ,אך הקטין אותו….
    בבא הגאולה ישמשו שניהם שוב ביחד….
    האשה -הלבנה מקרינה ומצליחה מהשמש…..

    נכתב ע"י ברכה הלמן — 10/03/2016 11:09


  • 1 .

    מרענן!

    נכתב ע"י רחלי לוי — 09/03/2016 12:19


הוסף תגובה




חשבתי גם על

  • ספירת העומר בדור האינסטנט
  • אבק זה לא חמץ
  • נגישות ברחוב שקט
  • האם ושתי תגיע מחופשת לנשף הפורים? ואסתר?
  • או-טו-טו חנוכה.
  • לָמָּה יְרוּשָלַיִם תָּמִיד שְתַּיִם?
  • שבירת הלוחות, מנהיגות ומנכ”לות
  • יום האישה הבינלאומי
  • זה הזמן לשמוח: פוסט אורח
  • רגע לפני שתקופת החגים חולפת: שמיני עצרת
  • הזמנה לארוחה חוצת יבשות
  • שנאת חינם מחריבה עולמות
  • נחשון בן עמינדב וחיילי צה”ל
  • חירות במירוץ נגד הזמן
  • הדרת נשים נוסח הוליווד
  • ארגוני נשים בחברה החרדית. פוסט לכבוד יום האישה הבינלאומי
  • דעת במציאות החדשה
  • לפלנד באור אחר
  • תובנות על העץ הנדיב
  • ימים “פשוטים”
  • עניי עירך קודמים אפילו בשטוקהולם‎
  • קבלת תורה מודרנית
  • “כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני ה’ אלקיכם”
  • בנימה אישית
  • ענין של זמן
  • ברוך אתה בבואך
  • מתשע”ג לתשע”ד
  • בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים
  • הישיבה החילונית בתל אביב
  • זהות יהודית
  • יזמות בראי מעשה הבריאה
  • תחל שנה וברכותיה
  • פיתוח חרדי בלב תל אביב
  • ספירת העומר – להתכונן לקראת השינוי
  • צדקה מתחילה מהבית
  • הדעה של דעת – יום העצמאות
  • פרעה חולם על אחריות תאגידית
  • האחריות התאגידית של אסתר המלכה
  • כל העולם במה
  • התנדבות
  • QA on demand – שירותי בדיקות תוכנה לפי דרישה
  • בהוקרה למשפחת שליט
  • פיזיקה קוונטית בעשרת ימי תשובה
  • גאוה בחברה הישראלית
  • צרכים או מותרות:הדעה של דעת על מחאת האוהלים
  • יום העצמאות ה-63
  • חירות ובחירה אישית
  • מסע חיינו – בין הסתר לגילוי
  • יום האישה בחברת “דעת”
  • שנה אזרחית חדשה – מה היא קשורה אלי?
  • חג החנוכה וגבורתה של יהודית
  • לדבר בגובה העיניים ולא עם מקלדת המחשב
  • תאונות “פגע וברח” – חשיבותו של החינוך
  • הערך המוסף של החופש הגדול
  • הדעה של דעת – למה לחכות לחופש?
  • מנכ”ל חברת “סיטיבוק סרביסיס”, עונה לרון חולדאי
  • הדעה של דעת – עבודה לכולם?
  • הדעה של דעת – להיות אמא עובדת
  • הדעה של דעת – בראשית
  • לכל המאמרים >