" ושתי שעמדה על דעתה והצליחה לשכנע את אביה המלך לא רק לאפשר לה להתחתן עם נער האורוות, אלא אף להמליך אותו, עומדת שוב על דעתה שלא לבוא למשתה, אך הפעם משלמת על כך בחייה. אסתר לעומת זאת, מוצגת כלא הרבה יותר מאשר ילדונת תמימה וצנועה, יתומה, בת לעם גולה, בודדה בארמון, מעין בובה שעושה את אשר מצווים עליה, ובכל זאת מצליחה לגרום לאחשוורוש לעבור תהליך משמעותי המתחיל בשינוי יחסו אליה ומסתיים בהפיכת "סדרי בראשית" בארמון, בממלכה ובהיסטוריה של עם שלם. "

האם ושתי תגיע מחופשת לנשף הפורים? ואסתר?

מאת: נילי דוידוביץ

האם אתם מכירים את אלו שאוהבים, אבל ממש אוהבים, להתחפש? ואת אלו שלא?
לו יצויר שהיינו מזמינים את אסתר ואת ושתי למסיבת תחפושות, מי מהן הייתה מתחפשת, ומי הייתה מעדיפה “לצאת ידי חובה” באביזר בלבד?
תפקידה של ושתי במגילת אסתר הוא קצר ומסתיים כבר בפרק הראשון של המגילה. ושתי, מלכה, מורמת מעם, בקיאה במנהגים ובגינוני המלכות ובוודאי ביחסים בין גבר ואישה, מכנסת “משתה נשים” במקביל למשתה אחשוורוש. היא מתגלה כאישה שאיננה מהססת לסרב לדרישתו של המלך השיכור להופיע במשתה שלו ב”כתר מלכות” (על פי הפשט: בלבוש מלכות מלא). אותה ושתי שעמדה על דעתה והצליחה לשכנע את אביה המלך לא רק לאפשר לה להתחתן עם נער האורוות, אלא אף להמליך אותו, עומדת שוב על דעתה שלא לבוא למשתה, אך הפעם משלמת על כך בחייה.
אסתר לעומת זאת, מוצגת כלא הרבה יותר מאשר ילדונת תמימה וצנועה, יתומה, בת לעם גולה, בודדה בארמון, מעין בובה שעושה את אשר מצווים עליה, ובכל זאת מצליחה לגרום לאחשוורוש לעבור תהליך משמעותי המתחיל בשינוי יחסו אליה ומסתיים בהפיכת “סדרי בראשית” בארמון, בממלכה ובהיסטוריה של עם שלם.
הכיצד?
ושתי משמשת כדמות משנית בסיפור העלילה המקראי. עליה לפנות את מקומה כדי שגיבורת הסיפור, אסתר, תוכל לצעוד פנימה. בתלמוד הבבלי ושתי מוצגת בצורה שלילית ביותר, כמרשעת, שונאת ישראל ופרוצה.
לדעת חכמי בבל ושתי דווקא הייתה מעוניינת להשתתף במסיבת הניאוף של אחשוורוש. מה ששיבש את תוכניותיה היה צרעת שפרחה לפתע בכל גופה ומנעה ממנה להופיע בפני כל המוזמנים. מסורת אחרת המובאת מהברייתא מספרת כי המלאך גבריאל בא והצמיח לושתי זנב. לדעתם ושתי נענשה מידה כנגד מידה. היא נהגה ברשעות כשהביאה את בנות ישראל, הפשיטה אותן עירומות וציוותה עליהן לעשות מלאכה בשבת, ולכן עונשה היה שנגזר עליה לבוא עירומה למשתה של אחשוורוש ביום השבת (תלמוד בבלי מגילה דף יב ע”ב).

לעומת התיאור השלילי של ושתי בקרב חכמי בבל, חכמי ארץ ישראל מתארים אותה באופן חיובי. בהיותה נצר לשושלת המלכות, התנהגה ושתי לדעת החכמים בכבוד ובאצילות הראויה. המדרש מספר כי כאשר אחשוורוש שלח את הסריסים להביא את ושתי, היא החזירה אליו שליחים בנסיון לשכנע אותו לסגת מבקשתו ושמה בפיהם דברים הנוגעים ללבו. אמרה לו: אם יראו אותי ויחשבו שאני נאה, ירצו להשתמש בי ויהרגו אותך, ואם יראו אותי ויחשבו שאני כעורה, אתה תתגנה בגללי.
“רמזתו ולא נרמז, עקצתו ולא נעקץ”. שלחה ואמרה לו: אתה היית שומר אורוות הסוסים של אבי המלך והיית רגיל להכניס לפניך נשים זונות עירומות. עכשיו שהפכת להיות מלך, לא חזרת מקלקולך?! רמזתו ולא נרמז, עקצתו ולא נעקץ. שלחה ואמרה לו, אתה מבקש שאבוא עירומה, אפילו אבי המלך כאשר היה דן את בעלי הדין במשפט לא היה דן אותם כשהם עירומים (אסתר רבה ג, יד).
מדרש זה מציג את ושתי כאשה פקחית ונבונה. היא מנסה לשכנע את אחשוורוש בדרכים שונות לחזור בו מבקשתו. תחילה פונה ושתי אל ההיגיון, מציגה בפני המלך את כל התרחישים האפשריים שייגרמו כתוצאה מבקשתו ומראה לו שכולם פועלים לרעתו. לאחר מכן היא פונה אל רגש הכבוד שלו ודורשת ממנו להתנהג כיאה למעמדו כמלך. לבסוף היא פונה אל רחמיו ומבקשת שלא ידרוש ממנה להופיע עירומה לפני כל המוזמנים. ושתי רומזת לאחשוורוש באמצעות השליחים כי הוא אינו חושב על תוצאות מעשיו. היא עוקצת אותו שהגיע למלכותו ולמעמדו בזכות נישואיו לה ועל כן אין זה הולם שיצווה עליה דבר בניגוד לרצונה, אך דבר אינו עוזר. אחשוורוש, בניגוד לושתי, מוצג כמלך המתנהג באופן נמהר ואיננו חושב צעד אחד קדימה. הוא בעל עור עבה ואיננו קולט את הרמזים שאשתו שולחת לו.
מול חכמי בבל, שחיו בסביבה מעורבת ושמרו על עם ישראל מפני התבוללות, ואולי לכן השחירו את פניה של ה”שיקס’ע”, חכמי ארץ ישראל רצו לחזק את תודעת שיבת ציון ובניין המקדש השני ולכן לדעתם הסיבה שושתי נענשה היא שאחשוורוש רצה לבנות את בית המקדש והיא הניאה אותו מכך. אמרה לו: מה שהחריבו אבותיי אתה מבקש לבנות?! ולכן נענשה בכך שנלקחה ממנה המלכות (אסתר רבה, ה, ב). *
כך או כך, ושתי בת המלכים הייתה, נצר לשכבת האליטה בעם, השכבה שיודעת שרצונה הוא הקובע והחלטה שלה תכובד ויהי מה.
ושתי הייתה מקובעת. היא הכירה רק דרך אחת ולא התגמשה אל מול המציאות המשתנה. מנסיכה מפונקת שרגילה לקבל את כל מבוקשה הפכה למלכתו של אדם בעל תרבות ומנהגים שאולי קסמו לה כרומן אך היוו אתגר בחיי הנישואין. חוסר היכולת שלה להכיר במציאות המשתנה ואי הנכונות שלה להתגמש עלו לה בחייה.
לעומתה אסתר שייכת הייתה לשכבה המוחלשת, רגילה לעשות רצון אחרים, רגילה שקולה לא נשמע. לא פלא שלא הייתה לה בעיה להסתיר את עמה ומולדתה. בשנותיה בארמון קלטה את המציאות סביבה ושינתה את התנהגותה. מילדה תמימה היא למדה להשתמש במניפולציות, למדה לרתום את היכרותה בנפש האדם לצרכיה. אחשוורוש הרי לא נהפך ביום אחד להומני. אחשוורוש נחלץ לטובת נתיניו היהודים רק כשהתעורר אצלו רגש הקנאה, בראותו את המן על מיטת אסתר. וגם זה, מול אסתר הלבושה בגדי מלכות, אסתר שלא המרתה את פיו כקודמתה בתפקיד, אך לא נשארה נערה תמימה המנותקת מהמתרחש בממלכה.
אסתר למדה לנווט את דרכה בבית המלוכה הסוער. בזכות היכולת שלה להשתנות, אולי גם להתחפש למישהי אחרת, שינתה את קורות עמה מצאן מובל לטבח לעם שחזר לעצמו והקים בשנית את מולדתו.

*ההשואה בין המדרשים מבוססת על פרסום של ד”ר תמר קדרי. THE Eifte Cruises

חזרה >
הרשמו לניוזלטר >

תגובות

אין תגובות »

אין תגובות

הוסף תגובה




חשבתי גם על

  • נגישות ברחוב שקט
  • האם ושתי תגיע מחופשת לנשף הפורים? ואסתר?
  • או-טו-טו חנוכה.
  • לָמָּה יְרוּשָלַיִם תָּמִיד שְתַּיִם?
  • שבירת הלוחות, מנהיגות ומנכ”לות
  • יום האישה הבינלאומי
  • זה הזמן לשמוח: פוסט אורח
  • רגע לפני שתקופת החגים חולפת: שמיני עצרת
  • הזמנה לארוחה חוצת יבשות
  • שנאת חינם מחריבה עולמות
  • נחשון בן עמינדב וחיילי צה”ל
  • חירות במירוץ נגד הזמן
  • הדרת נשים נוסח הוליווד
  • ארגוני נשים בחברה החרדית. פוסט לכבוד יום האישה הבינלאומי
  • דעת במציאות החדשה
  • לפלנד באור אחר
  • תובנות על העץ הנדיב
  • ימים “פשוטים”
  • עניי עירך קודמים אפילו בשטוקהולם‎
  • קבלת תורה מודרנית
  • “כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני ה’ אלקיכם”
  • בנימה אישית
  • ענין של זמן
  • ברוך אתה בבואך
  • מתשע”ג לתשע”ד
  • בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים
  • הישיבה החילונית בתל אביב
  • זהות יהודית
  • יזמות בראי מעשה הבריאה
  • תחל שנה וברכותיה
  • פיתוח חרדי בלב תל אביב
  • ספירת העומר – להתכונן לקראת השינוי
  • צדקה מתחילה מהבית
  • הדעה של דעת – יום העצמאות
  • פרעה חולם על אחריות תאגידית
  • האחריות התאגידית של אסתר המלכה
  • כל העולם במה
  • התנדבות
  • QA on demand – שירותי בדיקות תוכנה לפי דרישה
  • בהוקרה למשפחת שליט
  • פיזיקה קוונטית בעשרת ימי תשובה
  • גאוה בחברה הישראלית
  • צרכים או מותרות:הדעה של דעת על מחאת האוהלים
  • יום העצמאות ה-63
  • חירות ובחירה אישית
  • מסע חיינו – בין הסתר לגילוי
  • יום האישה בחברת “דעת”
  • שנה אזרחית חדשה – מה היא קשורה אלי?
  • חג החנוכה וגבורתה של יהודית
  • לדבר בגובה העיניים ולא עם מקלדת המחשב
  • תאונות “פגע וברח” – חשיבותו של החינוך
  • הערך המוסף של החופש הגדול
  • הדעה של דעת – למה לחכות לחופש?
  • מנכ”ל חברת “סיטיבוק סרביסיס”, עונה לרון חולדאי
  • הדעה של דעת – עבודה לכולם?
  • הדעה של דעת – להיות אמא עובדת
  • הדעה של דעת – בראשית
  • לכל המאמרים >