" כאשר הקמתי את מרכז הפיתוח "דעת", חשוב היה לי לצור מקום המשלב מצד אחד תפיסות עסקיות מבוססות יעדים, ומצד שני מעניק הזדמנות לנשים דתיות וחרדיות לפעול, ליצור ולהתפתח מבחינה מקצועית ואישית, בסביבת עבודה ההולמת את אורח חייהן. אני מאמינה שאם נשכיל ליצור סביבת עבודה מותאמת לנשים, לבת שלי ולבנות שלכן יהיה אפשרי ואף קל יותר לשלב קריירה ומשפחה ולהגיע למימוש עצמי וסיפוק משני התחומים "

תאונות “פגע וברח” – חשיבותו של החינוך

מאת: נילי דוידוביץ

בשנת 2010 אירעו מעל ל-240 תאונות “פגע וברח”, חלקן גרמו לפגיעות קשות ביותר וחלקן הסתיימו אף במוות. מעבר לסטטיסטיקה יבשה זו, כל מקרה חדש של תאונות “פגע וברח” גורם לי כאם לילדים, חלקם כבר בעלי רישיון, לחרדה ולזעזוע עמוק.

לפני כשבועיים, ב-8 לאוגוסט, נפגעה באורח קשה הולכת רגל כבת שבעים כאשר חצתה את הכביש במעבר חצייה בדרך ההגנה בתל אביב על ידי רוכב קטנוע, שנמלט מהמקום לאחר התאונה והותיר אותה מוטלת על הכביש. לפני שנים לא מעטות קבע השופט העליון מישאל חשין באחת מפסיקותיו, כי: “מעשהו זה של הנוהג הבורח, פוגע בשורשי הסולידריות החברתית והאישית המינימאלית לקיום חברה תקינה”. ב-18 ליולי האחרון איבד את בנו שינאור בתאונת “פגע וברח”, כאשר רכב על אופניו בכביש הסמוך לעיר ראש העין. מעבר לחשש האמיתי לשלום יקיריי, אני לא אחת מוטרדת בשאלה, מה גורם למצב עגום כל כך בכבישים? מה מוביל לתאונות הדרכים הרבות המתרחשות מדי יום? ויותר מכך, מה גורם לפוגע לברוח, תרתי משמע, מאחריות? התשובה שלי היא, שכנראה הכול קשור בחינוך.

תאונת פגע וברח היא תאונה בה הנהג הפוגע איננו עוצר את רכבו, איננו מגלה עניין בשלומם של המעורבים האחרים בתאונה ואיננו מגיש עזרה, אלא נמלט מהמקום בדרך כלשהי. בבית ובבית הספר אנו מחנכים את ילדינו להיות ערים למצוקות הזולת ולהעניק עזרה בעת הצורך. לכן, הזעזוע הנגרם לכולנו לאחר תאונות “פגע וברח” הוא עמוק אף יותר. שכן, האדם המעורב בתאונה לא רק שגרם לנזק עצום לזולת אלא גם נמלט מהמקום ללא הגשת עזרה, שפעמים רבות עשויה הייתה למנוע פגיעה גופנית קשה או אפילו מוות.

במילון תחת המילה “אחריות” מופיעות מילים נרדפות, כדוגמת: מוסריות, מסירות, שיקול דעת, נאמנות ומחויבות. כל אלה עלולות להיעלם במחי מכת רכב טראומטית אחת, הגורמת לפוגע באופן טבעי לחוש פחד עצום, לאבד את שיקול הדעת ולנסות לעצום את עיניו ולהתנער מהתאונה הקשה כאילו לא ארעה. ברגעים ספורים אלה, צריך הפוגע להחליט האם לציית לדחף הטבעי ולהימלט מהמקום או לקחת אחריות באומץ לב ולנסות להגיש עזרה. הכרעה זו לבטח איננה פשוטה עבור אף אחד מאיתנו, ומוטב לנו שלא נתנסה בה. עם זאת, אנו מצפים מאדם שהיה מעורב בתאונה שייקח אחריות על מעשיו. מדוע?

“יצר לב האדם רע מנעוריו”, נאמר בפרק ו’ בספר בראשית. טוב הלב, הנטייה המוסרית והיכולת לסייע, אמנם, טובעים בנו מלידה, אך באותה מידה טבועות בנו גם נטיות שליליות שונות, כדוגמת יצר הרע ואנוכיות. המאבק בין שני קטבים אלה איננו פשוט. לכן, החובה לסייע לאחר במצוקתו, בייחוד אם אנו הגורם למצוקה זו, איננה מובנת מאליה. חובה זו היא מעין תשתית עומק מוסרית, וכמו חובות מוסריות רבות אחרות, אין היא תלויה בתעצומות הנפש האנושית אלא בעיקר בחינוך. היכולת להכריע “לכאן או לכאן” תלויה בראש ובראשונה בהקניית ערכים נכונים כבר בגיל הילדות המקודם. חינוך זה מסייע לנו להוציא מהכוח אל הפעול את התכונות החיוביות שבנו, לקחת אחריות ולבחור בדרך החיובית גם במצבים קשים ביותר. לחילופין, כשלים מתמשכים בחינוך גורמים ליצר הרע לקנות בנו שליטה, ואת התוצאות, לצערנו, ניתן לראות בדרכים.

צמצום מקרי תאונות “פגע וברח” איננו קשור רק בחינוך ברמה האישית אלא גם ברמה הציבורית כולה. בחברת “דעת” אנו קבוצה גדולה של אימהות אוהבות, דאגניות ולעיתים גם חרדות, היודעות כי נטל החינוך לערכים ראויים, כדוגמת הדאגה לזולת, מוטל על כתפי כל אחת ואחת מאיתנו. אנו עושות את המרב בתוך ביתנו וגם מחוצה לו, בתקווה שהחברה כולה תאמץ נורמות התנהגות נכונות יותר.

חזרה >
הרשמו לניוזלטר >
תגיות: , , ,

תגובות

אין תגובות »

אין תגובות

הוסף תגובה




חשבתי גם על

  • ספירת העומר בדור האינסטנט
  • אבק זה לא חמץ
  • נגישות ברחוב שקט
  • האם ושתי תגיע מחופשת לנשף הפורים? ואסתר?
  • או-טו-טו חנוכה.
  • לָמָּה יְרוּשָלַיִם תָּמִיד שְתַּיִם?
  • שבירת הלוחות, מנהיגות ומנכ”לות
  • יום האישה הבינלאומי
  • זה הזמן לשמוח: פוסט אורח
  • רגע לפני שתקופת החגים חולפת: שמיני עצרת
  • הזמנה לארוחה חוצת יבשות
  • שנאת חינם מחריבה עולמות
  • נחשון בן עמינדב וחיילי צה”ל
  • חירות במירוץ נגד הזמן
  • הדרת נשים נוסח הוליווד
  • ארגוני נשים בחברה החרדית. פוסט לכבוד יום האישה הבינלאומי
  • דעת במציאות החדשה
  • לפלנד באור אחר
  • תובנות על העץ הנדיב
  • ימים “פשוטים”
  • עניי עירך קודמים אפילו בשטוקהולם‎
  • קבלת תורה מודרנית
  • “כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני ה’ אלקיכם”
  • בנימה אישית
  • ענין של זמן
  • ברוך אתה בבואך
  • מתשע”ג לתשע”ד
  • בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים
  • הישיבה החילונית בתל אביב
  • זהות יהודית
  • יזמות בראי מעשה הבריאה
  • תחל שנה וברכותיה
  • פיתוח חרדי בלב תל אביב
  • ספירת העומר – להתכונן לקראת השינוי
  • צדקה מתחילה מהבית
  • הדעה של דעת – יום העצמאות
  • פרעה חולם על אחריות תאגידית
  • האחריות התאגידית של אסתר המלכה
  • כל העולם במה
  • התנדבות
  • QA on demand – שירותי בדיקות תוכנה לפי דרישה
  • בהוקרה למשפחת שליט
  • פיזיקה קוונטית בעשרת ימי תשובה
  • גאוה בחברה הישראלית
  • צרכים או מותרות:הדעה של דעת על מחאת האוהלים
  • יום העצמאות ה-63
  • חירות ובחירה אישית
  • מסע חיינו – בין הסתר לגילוי
  • יום האישה בחברת “דעת”
  • שנה אזרחית חדשה – מה היא קשורה אלי?
  • חג החנוכה וגבורתה של יהודית
  • לדבר בגובה העיניים ולא עם מקלדת המחשב
  • תאונות “פגע וברח” – חשיבותו של החינוך
  • הערך המוסף של החופש הגדול
  • הדעה של דעת – למה לחכות לחופש?
  • מנכ”ל חברת “סיטיבוק סרביסיס”, עונה לרון חולדאי
  • הדעה של דעת – עבודה לכולם?
  • הדעה של דעת – להיות אמא עובדת
  • הדעה של דעת – בראשית
  • לכל המאמרים >