" המושג בחירה חופשית מציין את זכותו של כל אדם לבחור את דרכו ואת מעשיו בעצמו וכרצונו - מתוך מודעות לתוצאות בחירתו. בתנ"ך מופיע הרעיון של בחירה חופשית כבר בפרשה הראשונה הפותחת את התורה (ואת התנ"ך) - בסיפור גן עדן. ה' אסר על האדם לאכול מפרי עץ הדעת, אך לא שלל ממנו את האפשרות לעבור על האיסור - ולאכול מהפרי האסור. וכך, לצד האיסור עצמו, הציג ה' לאדם את המחיר הכרוך בהפרתו: "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת" (בראשית ב). האדם ביהדות הוא אפוא יצור אוטונומי, בעל אחריות מוסרית למעשיו ולבחירתו. "

“כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני ה’ אלקיכם”

מאת: נילי דוידוביץ

הדעה המקובלת בעולם היום היא כי כל אדם רשאי לעשות מה שלבו חפץ כל עוד אינו דורך על בהונותיו  של האחר. לפי גישה זו כל אדם הוא אדון לעצמו, ומכאן חירותו לעצב ולהגשים את ייעודו העצמי. ההלכה מתנגדת בחריפות לגישה זו. לפי ההלכה, אפילו ביחס לאישיותו העצמית, האדם משמש כנאמן יותר מאשר כאדון, וכל המחלל את קדושתו וכבודו עובר על הצו האלוקי.

 

ביהדות ברמה האישית הטון הדומיננטי הוא הנורמה, הצו, החובה, ולא הרשות, המותר או הזכות.

 

לדוגמא,

הרמב”ם בסוף הלכות שכירות כותב:

כדרך שמוזהר בעל הבית שלא יגזול שכר עני ולא יעכבנו, כך העני מוזהר שלא יגזול מלאכת בעל הבית ויבטל מעט בכאן ומעט בכאן ומוציא כל היום במרמה, אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן… וכן חייב לעבוד בכל כוחו.

 

ההלכה מתייחסת לחובות בעל הבית ולחובות השכיר, ולא לזכויותיהם.

ולא רק על המצווה והחובה מדבר ההלכה, אלא, גם על שעבודו של האדם.

ההלכה מתייחסת ליחיד – אדם בכלל ויהודי בפרט – כאל עבד ה’. השעבוד הינו לא רק כי אנחנו הברואים והאל הוא הבורא, אלא גם כמתבקשת מאליה לאור מעשיו של האל, בהווה או בעבר. פעולתו כבורא “אשר בידו נפש כל חי”: מכוח היותו זן, מפרנס ומיטיב לכל; מן התלות המוחלטת של האדם בחסדיו וכמובן בשל הוצאתינו על ידו ממצרים, לא לחופשי, אלא להיות עבדיו.

העולם המודרני “מקדש” את החירות המחשבתית והחופש הנותן לכל אדם לחיות על פי רצונו. ואילו בהלכה מדברת המונחים של “מצווה” ו”חיוב”, חובות הפרט ולא זכויותיו.

איך אני , החיה ומאמינה בתורה, בהלכה, ובזכויות הפרט מסתדרת עם סתירה זו?

בהלכה יש אמנם פן של שעבוד. אכן, יש בה יותר מכך; חכמים הדגישו שיש בה פן של חירות המוגשת לנו על ידי הזכות לבחירה חופשית.

המושג בחירה חופשית מציין את זכותו של כל אדם לבחור את דרכו ואת מעשיו בעצמו וכרצונו – מתוך מודעות לתוצאות בחירתו. בתנ”ך מופיע הרעיון של בחירה חופשית כבר בפרשה הראשונה הפותחת את התורה (ואת התנ”ך) – בסיפור גן עדן. ה’ אסר על האדם לאכול מפרי עץ הדעת, אך לא שלל ממנו את האפשרות לעבור על האיסור – ולאכול מהפרי האסור. וכך, לצד האיסור עצמו, הציג ה’ לאדם את המחיר הכרוך בהפרתו: “כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת” (בראשית ב). האדם ביהדות הוא אפוא יצור אוטונומי, בעל אחריות מוסרית למעשיו ולבחירתו.
הרמב”ם כותב שעמוד התרה והמצווה הוא “הבחירה החופשית”. האדם ברצונותיו יכול להחריב את העולם וברצונותיו לקיים את דבר ה’.

כלומר, אותה הלכה בדיוק מדגישה מעל ומעבר את החירות. כל מערכת ההלכה, חוקיה ודיניה כמו גם מערכת הסנקציות שבצדם, מבוססים על זכות האדם בחופש הבחירה ועל האמונה הבסיסית ביכולת האדם לבחור בחופשיות ולנווט את צעדיו.

כאשר מקדשים רק את הזכות לבחור את דרך וצורת החיים, אנחנו עלולים להגיע לאבסורדים ולבחור את הזכות למות, הזכות לקצר חיים לנו או לסובבים אותנו, הזכות לסחור בגוף שלנו, הזכות למכור איברים ועוד.

השילוב שההלכה מציגה לנו בין זכות הבחירה לבין השעבוד למשהו גדול מאיתנו, מאפשרת לנו  לבחור בין השענות על “מכשיר הניווט האבסלוטי-האלוקי” לבין לנסות להסתדר לבד… או לא.

 

חזרה >
הרשמו לניוזלטר >
תגיות: , , ,

תגובות

אין תגובות »

אין תגובות

הוסף תגובה




חשבתי גם על

  • ספירת העומר בדור האינסטנט
  • אבק זה לא חמץ
  • נגישות ברחוב שקט
  • האם ושתי תגיע מחופשת לנשף הפורים? ואסתר?
  • או-טו-טו חנוכה.
  • לָמָּה יְרוּשָלַיִם תָּמִיד שְתַּיִם?
  • שבירת הלוחות, מנהיגות ומנכ”לות
  • יום האישה הבינלאומי
  • זה הזמן לשמוח: פוסט אורח
  • רגע לפני שתקופת החגים חולפת: שמיני עצרת
  • הזמנה לארוחה חוצת יבשות
  • שנאת חינם מחריבה עולמות
  • נחשון בן עמינדב וחיילי צה”ל
  • חירות במירוץ נגד הזמן
  • הדרת נשים נוסח הוליווד
  • ארגוני נשים בחברה החרדית. פוסט לכבוד יום האישה הבינלאומי
  • דעת במציאות החדשה
  • לפלנד באור אחר
  • תובנות על העץ הנדיב
  • ימים “פשוטים”
  • עניי עירך קודמים אפילו בשטוקהולם‎
  • קבלת תורה מודרנית
  • “כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני ה’ אלקיכם”
  • בנימה אישית
  • ענין של זמן
  • ברוך אתה בבואך
  • מתשע”ג לתשע”ד
  • בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים
  • הישיבה החילונית בתל אביב
  • זהות יהודית
  • יזמות בראי מעשה הבריאה
  • תחל שנה וברכותיה
  • פיתוח חרדי בלב תל אביב
  • ספירת העומר – להתכונן לקראת השינוי
  • צדקה מתחילה מהבית
  • הדעה של דעת – יום העצמאות
  • פרעה חולם על אחריות תאגידית
  • האחריות התאגידית של אסתר המלכה
  • כל העולם במה
  • התנדבות
  • QA on demand – שירותי בדיקות תוכנה לפי דרישה
  • בהוקרה למשפחת שליט
  • פיזיקה קוונטית בעשרת ימי תשובה
  • גאוה בחברה הישראלית
  • צרכים או מותרות:הדעה של דעת על מחאת האוהלים
  • יום העצמאות ה-63
  • חירות ובחירה אישית
  • מסע חיינו – בין הסתר לגילוי
  • יום האישה בחברת “דעת”
  • שנה אזרחית חדשה – מה היא קשורה אלי?
  • חג החנוכה וגבורתה של יהודית
  • לדבר בגובה העיניים ולא עם מקלדת המחשב
  • תאונות “פגע וברח” – חשיבותו של החינוך
  • הערך המוסף של החופש הגדול
  • הדעה של דעת – למה לחכות לחופש?
  • מנכ”ל חברת “סיטיבוק סרביסיס”, עונה לרון חולדאי
  • הדעה של דעת – עבודה לכולם?
  • הדעה של דעת – להיות אמא עובדת
  • הדעה של דעת – בראשית
  • לכל המאמרים >