" רבים מאיתנו חשים שהם עצמאים, אך גם העצמאי ביותר תלוי באחרים המסייעים ומספקים לו שירותים שונים: אם מדובר במורה המקנה לי ידע, בחקלאי שמספק מוצרי גלם... "

יום העצמאות ה-63

מאת: נילי דוידוביץ

יום העצמאות ה-63 למדינת ישראל מעלה תהיות בדבר עצמאותה של ישראל. האם ניתן לומר שהמדינה עצמאית בעודה תלויה ונתמכת על ידי מדינות זרות? האם מדינה עצמאית כאשר יש לה צורך קיומי במשאבים מסוימים המסופקים לה על ידי מדינות אחרות?

רבים מאיתנו חשים שהם עצמאים, אך גם העצמאי ביותר תלוי באחרים המסייעים ומספקים לו שירותים שונים: אם מדובר במורה המקנה לי ידע, בחקלאי שמספק מוצרי גלם ובעובדי המאפיה שבזכותם יש לי לחם. התלות שלנו אחד בשני לא מעידה על חוסר עצמאות, אלא מהווה צורך הכרחי של כל אחד מאיתנו, גם העצמאי ביותר.

יתכן ויהיה נכון יותר להחליף את המילה “תלות” במונחים אחרים, כתרומה של אדם לחברו והשיתוף שבין האחד לשני. כך למשל נבין כי גבר המסייע להשלים מניין, גבאי הדואג לתחזוק ופעילות בית הכנסת ורב המלמד ומחנך תלמידים – תורמים לאחרים אך גם מקבלים בחזרה: הגבר זוכה גם הוא להתפלל במניין והרב משכיל מתלמידיו “הרבה למדתי מרבותי, ומחבירי – יותר מרבותי, ומתלמידי – יותר מכולן” (מסכת תענית, דף ז’, ע”א).

בגמרא מצויין כי לאחר שחוני המעגל התעורר משנתו שארכה 70 שנה, הוא נכנס לבית המדרש כדי ללמוד בחברותא אך תלמידי בית המדרש לא האמינו שהוא אכן חוני המעגל. בצער הוא העדיף למות באומרו “או חברותא או מיתותא” (או חבר או מוות). אמרה זו ממחישה עד כמה משמעותיים והתרומה והשיתוף שאנו מקבלים מהזולת, במקרה זה באמצעות חברותא הלומדת בצוותא בבית המדרש.
דוגמא נוספת לתרומה ההדדית נמצא בתרי”ג מצוות, שלא יכולות להיות מקויימות כולן על ידי היחיד. ישראל לא יכול לקיים את המצוות של הכוהן והכוהן לא את של הלוי. לבכור מצוות משלו, ישנם מצוות של גברים ויש המיועדות לנשים. התרי”ג מתבצע על ידי כולנו ביחד.

לכן התשובה לשאלה לעיל היא כן- וודאי שהמדינה עצמאית. ישראל לא תלויה באחרים היא מתקיימת בעזרת אחרים, וגם עוזרת לקיים אחרים. התרומה ההדדית הזו מתבטאת גם בכך שאמנם אנו נאלצים לרכוש משאבים הדלים בארצנו, אך אנו מספקים לאחרים משאבים כידע וטכנולוגיה.
אנחנו משלמים על מה שאנחנו מקבלים במה שיש לנו.

דעת מאחלת לכל עם ישראל יום עצמאות 63 שמח!

חזרה >
הרשמו לניוזלטר >
תגיות: , , ,

תגובות

אין תגובות »

אין תגובות

הוסף תגובה




חשבתי גם על

  • ספירת העומר בדור האינסטנט
  • אבק זה לא חמץ
  • נגישות ברחוב שקט
  • האם ושתי תגיע מחופשת לנשף הפורים? ואסתר?
  • או-טו-טו חנוכה.
  • לָמָּה יְרוּשָלַיִם תָּמִיד שְתַּיִם?
  • שבירת הלוחות, מנהיגות ומנכ”לות
  • יום האישה הבינלאומי
  • זה הזמן לשמוח: פוסט אורח
  • רגע לפני שתקופת החגים חולפת: שמיני עצרת
  • הזמנה לארוחה חוצת יבשות
  • שנאת חינם מחריבה עולמות
  • נחשון בן עמינדב וחיילי צה”ל
  • חירות במירוץ נגד הזמן
  • הדרת נשים נוסח הוליווד
  • ארגוני נשים בחברה החרדית. פוסט לכבוד יום האישה הבינלאומי
  • דעת במציאות החדשה
  • לפלנד באור אחר
  • תובנות על העץ הנדיב
  • ימים “פשוטים”
  • עניי עירך קודמים אפילו בשטוקהולם‎
  • קבלת תורה מודרנית
  • “כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני ה’ אלקיכם”
  • בנימה אישית
  • ענין של זמן
  • ברוך אתה בבואך
  • מתשע”ג לתשע”ד
  • בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים
  • הישיבה החילונית בתל אביב
  • זהות יהודית
  • יזמות בראי מעשה הבריאה
  • תחל שנה וברכותיה
  • פיתוח חרדי בלב תל אביב
  • ספירת העומר – להתכונן לקראת השינוי
  • צדקה מתחילה מהבית
  • הדעה של דעת – יום העצמאות
  • פרעה חולם על אחריות תאגידית
  • האחריות התאגידית של אסתר המלכה
  • כל העולם במה
  • התנדבות
  • QA on demand – שירותי בדיקות תוכנה לפי דרישה
  • בהוקרה למשפחת שליט
  • פיזיקה קוונטית בעשרת ימי תשובה
  • גאוה בחברה הישראלית
  • צרכים או מותרות:הדעה של דעת על מחאת האוהלים
  • יום העצמאות ה-63
  • חירות ובחירה אישית
  • מסע חיינו – בין הסתר לגילוי
  • יום האישה בחברת “דעת”
  • שנה אזרחית חדשה – מה היא קשורה אלי?
  • חג החנוכה וגבורתה של יהודית
  • לדבר בגובה העיניים ולא עם מקלדת המחשב
  • תאונות “פגע וברח” – חשיבותו של החינוך
  • הערך המוסף של החופש הגדול
  • הדעה של דעת – למה לחכות לחופש?
  • מנכ”ל חברת “סיטיבוק סרביסיס”, עונה לרון חולדאי
  • הדעה של דעת – עבודה לכולם?
  • הדעה של דעת – להיות אמא עובדת
  • הדעה של דעת – בראשית
  • לכל המאמרים >