" האם אנחנו נלחמים בבורות החילונית ובהתבוללות או רק שומרים על הילדים שלנו? כאשר אני שואלת יותר את עצמי מה זה יהודי, מה עושה אותי ליהודיה מעבר לעובדה שנולדתי כך, איפה המקום של ה' בחיים שלי. מהי זהות יהודית ומה הזהות שלי ואיך אני טורחת לקשר בין השניים, אני יוצאת מהאדישות ומשגרת החיים ונלחמת למען היהדות שלי. "

זהות יהודית

מאת: נילי דוידוביץ

השבוע ביקרתי בשכונה בה גדלתי ברמת גן. ראיתי את הבית בו גרנו, עברתי דרך בית הספר והספריה העירונית, אפילו ביקרתי בבית סבא וסבתה. אבל המחמם ביותר היתה שיחה עם השכנה מאז.

הם משפחה חילונית שגרו קומה מתחתינו. עם ילדים בגילאים שלנו.

דיברנו על יחסי הקירבה, השיתוף בין האמהות בשמחות, בתובנות, ובהתלבטויות.

סיפרתי לה שבנוסף למשחקים וטלפון הלבן המפורסם, היה שיתוף גם בין הבנות בחוויות הביתיות ולעולם אזכור את דרישות הניקיון לפסח שלה.

אז, וזה היה לפני לא כל כך הרבה זמן, למדו בבית הספר החילונים תורה ומשנה ואפילו הלכות.

אז, החילונים הגיעו בחגי תשרי לבית הכנסת ותמיד תמיד לתפילת יזכור.

אז לא היה מושג של חמץ בפסח

וזה היה לפני פחות מדור.

מדברים הרבה על לימוד מקצועות הליבה לחרדים. לא מדברים על לימוד מקצועות הליבה, הלב היהודי, לחילונים. לא מדברים על מתן ארגז כלים המבוסס על ידע במקורות casino online שיחליף את ארגז הזילזול. לא לומדים את טעמי המנהגים, בכלל מה הם המנהגים שלנו.

החרדים מעלים על הנס את החינוך “בדרך ישראל סבא”, כלומר, ללא שינוי מאיך שהיה פעם.

מחנכים כמו פעם, מעריצים את פעם, מתלבשים כמו פעם. אבל פעם גם חשבו על כל העם. עשו למען כולם, לא זנחו אף יהודי, לא ויתרו עליו. ואנחנו? האם אנחנו נלחמים בבורות החילונית ובהתבוללות או רק שומרים על הילדים שלנו?

 

כאשר אני שואלת יותר את עצמי מה זה יהודי, מה עושה אותי ליהודיה מעבר לעובדה שנולדתי כך, איפה המקום של ה” בחיים שלי. מהי זהות יהודית ומה הזהות שלי ואיך אני טורחת לקשר בין השניים, אני יוצאת מהאדישות ומשגרת החיים ונלחמת למען היהדות שלי וכאשר אני פותחת את זה לרב שיח ומעלה על נס את הדיון ומאפשרת לכל אחד מאיתנו, דתים וחילונים לחפש את המשמעויות שלו בזהות היהודית, אזי אני מחזקת את כל ישראל אחים

חזרה >
הרשמו לניוזלטר >

תגובות

6 תגובות »

  • 6 . מ פ ת ח – מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים

    מאמר מרגש ומאוד אמיתי.

    התפקיד שלנו זה כל אחד ואחד באופן פרטני ויחיד לעשות למען תיקון עולם במלכות ש-די.

    נכתב ע"י נפתלי פלינטנשטיין — 14/01/2013 11:32


  • 5 . האם הבורות היא בצד החילוני?

    בורות היא “ערך” אניברסלי דיוק כמו השכלה. ההנחה שהבורות נמצאת רק בצד החילוני מקטינה את הסיכוי שאי פעם תהיה הדברות אמיתית בין חילונים ודתיים. זהות יהדות הנה כפירה בדיוק כמו שהיא אמונה. גדולי היהודים תמיד היו אלה שפקפקו, ששאלו שאלות (שפינוזה, לייבוביץ, איינשטיין..) ולא אלה שבחרו להישאר “תקועים” בתחום ההלכתי המוכתב ע”י רבנים, אלא להעז ולתקוף את המוסכמות הקיימות, ולהציע דרכי חשיבה חדשות (כן, גם תוך כפירה) ובכך לבנות יהדות מתקדמת, דינמית, בוחנת ושואלת..

    נכתב ע"י יאיר — 14/01/2013 09:08


  • 4 . חזקי ואמצי

    כל הכבוד ויישר כוחך. גם אני חושבת כך.

    נכתב ע"י רבקה בן ששון — 13/01/2013 05:38


  • 3 . זהות יהודית

    גם היום יש אנשים חרדים שמחנכים כמו פעם, מעריצים את פעם, מתלבשים כמו פעם, ועדיין (וזה לא סותר בכלל) חושבים על כלל ישראל ולא זונחים אף יהודי. אפשר להצטרף לאנשים אלו, לארגונים כמו אילת השחר ועוד ארגונים המתאמים בין אשה חרדית לאשה שרוצה ללמוד ולהכיר יותר את יהדותה. וזה רק פאן אחד…

    נכתב ע"י צילה גולדזנד — 13/01/2013 05:28


  • 2 . אבל איך נשבור את המחסומים?

    מילים כדרבנות! אכן, אנחנו מאבדים את הפלטפורמה המשותפת של זהות יהודית.
    ולוואי ויכולנו להשתחרר מהסטריאוטיפים ולחוש באמת כאחים.
    לצערנו, בעולם שכל כך נשלט על ידי התקשורת, בו כל חצי משפט אקראי הופך לסיבה לפסול אדם בשל דעותיו לכאורה, איך שוברים את המחסום, ומעיזים לדבר על נושאי הליבה=הלב, בלי שניתפס כמטיפים, כמחזירים בתשובה, ככופים את דעתנו?
    וכמה אומץ נדרש מ”חילוני” לנסות לברר משהו על הזהות היהודית שלו, לשאול ולהכיר את “המנהגים” של השכן הדתי – כשכל סביבתו נוטפת זלזול חסר פשר, שעלול להכניס גם אותו למשבצת של תמהוני שרוצה לחזור לעולם החשוך והפרימיטיבי של הדת…!
    אכן, דילמה קשה.
    תודה לך, נילי, שהעלית אותה כחומר למחשבה!

    נכתב ע"י מיכל — 13/01/2013 05:13


  • 1 . היוש נילי (:

    מעניין אותי לדעת מה זו הבורות החילונית?

    נכתב ע"י נעמה — 13/01/2013 04:13


הוסף תגובה




חשבתי גם על

  • ספירת העומר בדור האינסטנט
  • אבק זה לא חמץ
  • נגישות ברחוב שקט
  • האם ושתי תגיע מחופשת לנשף הפורים? ואסתר?
  • או-טו-טו חנוכה.
  • לָמָּה יְרוּשָלַיִם תָּמִיד שְתַּיִם?
  • שבירת הלוחות, מנהיגות ומנכ”לות
  • יום האישה הבינלאומי
  • זה הזמן לשמוח: פוסט אורח
  • רגע לפני שתקופת החגים חולפת: שמיני עצרת
  • הזמנה לארוחה חוצת יבשות
  • שנאת חינם מחריבה עולמות
  • נחשון בן עמינדב וחיילי צה”ל
  • חירות במירוץ נגד הזמן
  • הדרת נשים נוסח הוליווד
  • ארגוני נשים בחברה החרדית. פוסט לכבוד יום האישה הבינלאומי
  • דעת במציאות החדשה
  • לפלנד באור אחר
  • תובנות על העץ הנדיב
  • ימים “פשוטים”
  • עניי עירך קודמים אפילו בשטוקהולם‎
  • קבלת תורה מודרנית
  • “כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני ה’ אלקיכם”
  • בנימה אישית
  • ענין של זמן
  • ברוך אתה בבואך
  • מתשע”ג לתשע”ד
  • בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים
  • הישיבה החילונית בתל אביב
  • זהות יהודית
  • יזמות בראי מעשה הבריאה
  • תחל שנה וברכותיה
  • פיתוח חרדי בלב תל אביב
  • ספירת העומר – להתכונן לקראת השינוי
  • צדקה מתחילה מהבית
  • הדעה של דעת – יום העצמאות
  • פרעה חולם על אחריות תאגידית
  • האחריות התאגידית של אסתר המלכה
  • כל העולם במה
  • התנדבות
  • QA on demand – שירותי בדיקות תוכנה לפי דרישה
  • בהוקרה למשפחת שליט
  • פיזיקה קוונטית בעשרת ימי תשובה
  • גאוה בחברה הישראלית
  • צרכים או מותרות:הדעה של דעת על מחאת האוהלים
  • יום העצמאות ה-63
  • חירות ובחירה אישית
  • מסע חיינו – בין הסתר לגילוי
  • יום האישה בחברת “דעת”
  • שנה אזרחית חדשה – מה היא קשורה אלי?
  • חג החנוכה וגבורתה של יהודית
  • לדבר בגובה העיניים ולא עם מקלדת המחשב
  • תאונות “פגע וברח” – חשיבותו של החינוך
  • הערך המוסף של החופש הגדול
  • הדעה של דעת – למה לחכות לחופש?
  • מנכ”ל חברת “סיטיבוק סרביסיס”, עונה לרון חולדאי
  • הדעה של דעת – עבודה לכולם?
  • הדעה של דעת – להיות אמא עובדת
  • הדעה של דעת – בראשית
  • לכל המאמרים >