" נעמי שמר פגשה את ארץ ישראל הישנה. את ארץ ישראל האבודה, והיפהפיה והנשכחת. נעמי שמר גילתה לפתע שיש בדור הצעיר (של אז) אהבת ארץ ישראל (זה מה שיש בשירי רחל), התפעלות מן הבריאה ("כוכבים בחוץ" של אלטרמן, שנחשב לאומנות 'טהורה' יותר) ולחיבור לעם ישראל (שזה מה שעומד ביסוד האחדות והשוויון שבקיבוץ). אני פגשתי את בתל אביבים רצון להעמיק דווקא ביהדות ובזהות היהודית וחיבור ההווה לעבר הרחוק שלנו, לתקופת התנאים והאמוראים. פגשתי יהודים שרוצים להבין מה זה להיות יהודי, ואיך הם יכולים להביא לידי ביטוי את יהדותם בדרך המתאימה להם. "

הישיבה החילונית בתל אביב

מאת: נילי דוידוביץ

בהאחזות הנח”ל בסיני

אני לא האמנתי לעיני

כשראיתי מעשה כשפים

ספרי שירה קטנים על מדפים

שירי רחל ו’כוכבים בחוץ’

כמו לפני שנות אלף בקיבוץ;

אני ממש שפשפתי את עיני,

בהאחזות הנח”ל בסיני.

 

אלו המילים של של נעמי שמר, אך גם אני שפשפתי את עיני, בעיר “המרדנית ומעוז החילונים” – תל אביב, וליתר דיוק, בישיבה החילונית בתל אביב, ישיבה החילונית הוקמה לפני ארבע שנים וכיום לומדים בה מאות תלמידים ובוגרים.

ולמי שלא מכיר (כמוני, עד לפני כשבועיים), הישיבה החילונית מנסה להתמודד בתחושות ניכור וחוסר שייכות של חלק מהציבור הישראלי החילוני כלפי יהדותו, ובהתפרקות הסולידריות בחברה הישראלית ושאת על ידי היותה מרכז חינוכי – תרבותי – רוחני אשר בו עוברים צעירים חילוניים תהליך בירור עומק המפגיש אותם עם שאלות הנוגעות לזהות יהודית, אחריות חברתית, וקהילה.

במקום שירי שירה קטנים, אני ראיתי ספרי גמרא גדולים, ספרי הגות יהודית, ספרי תורה ונביאים, מוסר ומחשבה. וזאת כי מטרת הישיבה היא להצמיח דור של תלמידי חכמים חילוניים אשר חשים “בני בית” בתוך התרבות היהודית ולוקחים אחריות פעילה ומשפיעה בחברה הישראלית.

 

נעמי שמר פגשה את ארץ ישראל הישנה. את ארץ ישראל האבודה , והיפהפיה והנשכחת. נעמי גילתה לפתע שיש בדור הצעיר (של אז)  אהבת ארץ ישראל (זה מה שיש בשירי רחל), התפעלות מן הבריאה (“כוכבים בחוץ” של אלתרמן, שנחשב לאומנות ‘טהורה’ יותר) ולחיבור לעם ישראל (שזה מה שעומד ביסוד האחדות והשוויון שבקיבוץ).

ואילו אני פגשתי בתל אביבים רצון להעמיק ודווקא ביהדות ובזהות היהודית וחיבור ההוה לעבר הרחוק שלנו, לתקופת התנאים והאמוראים.

פגשתי יהודים שרוצים להבין מה זה להיות יהודי, ואיך הם יכולים להביא לידי ביטוי את יהדותם בדרך המתאימה להם.

 

החכמים שאלו מה גדול , הלמוד או המעשה, ופסקו, “תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה”.

אם נדייק, לא כתוב שגדול הלימוד רק בתנאי שהוא מביא לידי מעשה, אלא הלימוד גדול כי ביכולתו להביא לידי מעשה.

אותי לימדו שבמושג מעשה, הכוונה לקיום מצוות. הישיבה החילונית מתרכזת בלימוד, וגם במעשים, אבל אחרים. מעשים שמביאים לידי ביטוי את מה שהלומד למד בדרך שמתאימה לו , חלקו בדרך ההלכתית, כהתנדבות ומעורבות קהילתית שהם מעשים של בין אדם לחברו, אהבת הגר (מופיע בתורה 36! פעם), וחלקם לאו דווקא בדרך ההלכתית.

במילים אחרות, לדעתי הלימוד בישיבה החילונית הינו לימוד לשם עשיה הנובעת מהפנימיות של האדם בשונה מהעשיה שאנו מכנים “דתית”, קיום ההלכות כפי שהועברו מדור לדור.

התגובה ללימוד הגמרא של רות קלדרון מעל דוכן הכנסת מראה שיש שדורשים לימוד כזה לגנאי, אני בוחרת לדרוש אותו לשבח, בהיותו התחלה של הליך להעמקת הזהות היהודית בציבור הישראלי.

המדרש על פרשת השבוע שעבר, פרשת תרומה, מצדד במתן חופש לימוד תורה לכל אדם החפץ בכך, דרך ההסבר מדוע בחר אלקים להעניק את התורה דווקא במדבר: “ולמה נתנה התורה במדבר? לומר מה המדבר מופקר לכל בני אדם, אף דברי תורה מופקרים לכל מי שירצה ללמוד, שלא יהא אדם אומר אני בן תורה ותורה נתונה לי ולאבותיי, ואתה ואבותיך לא הייתם בני תורה אלא אבותיך גרים. היו לכך כתיב (דברים ל”ג) ‘מורשה קהלת יעקב’, לכל מי שמתקהל ביעקב”.

ולדעתי, הרבה מעבר לזכות שיש לכולנו ללמוד תורה, זו גם חובתינו. לימוד תורה ובירור זהותינו היהודית, מעבר לידע ביהדות ובמורשת, פתיחת הלב למוסר ולאהבת הרע והאחר, שומר עלינו , על כולנו מפני התבוללות. כל אדם  ולא משנה באיזה דרך למד תורה, בדרך דתית, חילונית , חרדית או חסידית, כל עוד הלימוד יהיה לימוד אמיתי ומתוך רצון להעמיק במה זה באמת יהדות, אחרי הלימוד יהיה שונה מאשר לפניו. כל אדם כזה יבין את משמעות היותו יהודי ויעניק את ההבנה הזו ביחד עם המסרת לבניו. והעברה זו מדור לדור היא זו ששומרת עלינו ומייחדת אותנו כעם.

ומה דעתכם? מוזמנים לטקבק בהמשך.

חזרה >
הרשמו לניוזלטר >

תגובות

8 תגובות »

  • 8 . לא מסכימה!

    “גדול תלמוד שמביא לדי מעשה” איזה תלמוד גדול? זה שמביא לידי מעשה. תורה צריכה להילמד בטהרה, עם רצון לקיים. גם אם נופלים יודעים מה המטרה… אי אפשר ללמוד תורה כשהיעד המוצהר הוא לא לקיים אותה!

    נכתב ע"י אור — 31/03/2016 11:01


  • 7 . זהות יהודית

    זהות יהודית היא אכן דבר חשוב והקנייתה מוסיפה לכל אדם. לדעתי יש צורך לחזק את הזהות היהודית גם בציבור הדתי. האם כל ילד דתי יודע מה זה אומר להיות יהודי מעבר לקיום מצוות ומנהגים כי כך לימדו אותו

    נכתב ע"י שלומית — 19/02/2013 10:49


  • 6 . הערת שוליים

    אכן יש כנראה במוסד זה רכיבים של כוונות טובות
    אבל אני מתקשה להבין כיצד ניתן ללמוד תורה כאשר הנחת היסוד של ראשי הישיבה אינה מווכוונת לשרשרת הדורות שהרי כל מהותה של תורה היא חיבור לשרשרת הדעות ההלכתיות על פני ציר הזמן ההסטורי.

    נכתב ע"י יהודה — 19/02/2013 06:18


  • 5 . הישיבה החילונית

    אף אני התפעלתי מהנאום ההסטורי של רות קלדרון בכנסת.
    אין לחשוש מן החדש, במיוחד כשהוא מגלה רצון כן ללמוד על עברו ומעברו.

    נכתב ע"י מקסים — 18/02/2013 07:35


  • 4 . חותמת על כל מילה

    את יודעת לבטא את תחושתי ודעתי בצורה מושלמת! אני יודעת כבר הרבה זמן על הכוון הזה, כי אני מעורבת בין החילוניים יותר ממך. בירושלים זה קיים כבר הרבה שנים, כפי שרות קלדרון הזכירה-היא הקימה את בית המדרש “אלול” כבר לפני שנים והיום יש באוניברסיטה פרוייקט של חברותא, בו לומדים דתיים וחילוניים יחד.
    לא ברור לי גם מה מכעיס אותך ב”פרסומת” שעושה נילי לישיבה הזו- זה מפעל נהדר, והלוואי וירבו כמותו. כפי שציטטה נילי את המדרש- אין לאף אחד חזקה על התורה וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול…
    האם מותר לי לשלוח את מאמרך הלאה, או שאת מעדיפה שלא?

    נכתב ע"י רבקה בן-ששון — 18/02/2013 04:51


  • 3 . היהשיבה החילונית

    אני תמה, האם יהיה המשך להליך התחלתי זה שאת כה משבחת?

    נכתב ע"י שלמה הלוי — 18/02/2013 04:01


  • 2 . הישיבה החילונית

    ברכותי.
    קודם כל את עושה להם פרסומת וממש לא ברור לי למה.
    בנוסף, כתבת שהישיבה מהווה התחלה של הליך להעמקת הזהות היהודית בציבור הישראלי. ומה ההמשך? יהיה?

    נכתב ע"י שלמה הלוי — 18/02/2013 04:00


  • 1 . הישיבה החילונית

    פשוט מדהים!

    נכתב ע"י רחל הכוהן — 18/02/2013 03:53


הוסף תגובה




חשבתי גם על

  • ספירת העומר בדור האינסטנט
  • אבק זה לא חמץ
  • נגישות ברחוב שקט
  • האם ושתי תגיע מחופשת לנשף הפורים? ואסתר?
  • או-טו-טו חנוכה.
  • לָמָּה יְרוּשָלַיִם תָּמִיד שְתַּיִם?
  • שבירת הלוחות, מנהיגות ומנכ”לות
  • יום האישה הבינלאומי
  • זה הזמן לשמוח: פוסט אורח
  • רגע לפני שתקופת החגים חולפת: שמיני עצרת
  • הזמנה לארוחה חוצת יבשות
  • שנאת חינם מחריבה עולמות
  • נחשון בן עמינדב וחיילי צה”ל
  • חירות במירוץ נגד הזמן
  • הדרת נשים נוסח הוליווד
  • ארגוני נשים בחברה החרדית. פוסט לכבוד יום האישה הבינלאומי
  • דעת במציאות החדשה
  • לפלנד באור אחר
  • תובנות על העץ הנדיב
  • ימים “פשוטים”
  • עניי עירך קודמים אפילו בשטוקהולם‎
  • קבלת תורה מודרנית
  • “כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני ה’ אלקיכם”
  • בנימה אישית
  • ענין של זמן
  • ברוך אתה בבואך
  • מתשע”ג לתשע”ד
  • בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים
  • הישיבה החילונית בתל אביב
  • זהות יהודית
  • יזמות בראי מעשה הבריאה
  • תחל שנה וברכותיה
  • פיתוח חרדי בלב תל אביב
  • ספירת העומר – להתכונן לקראת השינוי
  • צדקה מתחילה מהבית
  • הדעה של דעת – יום העצמאות
  • פרעה חולם על אחריות תאגידית
  • האחריות התאגידית של אסתר המלכה
  • כל העולם במה
  • התנדבות
  • QA on demand – שירותי בדיקות תוכנה לפי דרישה
  • בהוקרה למשפחת שליט
  • פיזיקה קוונטית בעשרת ימי תשובה
  • גאוה בחברה הישראלית
  • צרכים או מותרות:הדעה של דעת על מחאת האוהלים
  • יום העצמאות ה-63
  • חירות ובחירה אישית
  • מסע חיינו – בין הסתר לגילוי
  • יום האישה בחברת “דעת”
  • שנה אזרחית חדשה – מה היא קשורה אלי?
  • חג החנוכה וגבורתה של יהודית
  • לדבר בגובה העיניים ולא עם מקלדת המחשב
  • תאונות “פגע וברח” – חשיבותו של החינוך
  • הערך המוסף של החופש הגדול
  • הדעה של דעת – למה לחכות לחופש?
  • מנכ”ל חברת “סיטיבוק סרביסיס”, עונה לרון חולדאי
  • הדעה של דעת – עבודה לכולם?
  • הדעה של דעת – להיות אמא עובדת
  • הדעה של דעת – בראשית
  • לכל המאמרים >